אתי יעקובי, 'אור התבור, תערוכת יחיד

אוצרת התערוכה: סמדר קרן

פתיחה: שבת, 25.5.19 בשעה 12:00; נעילה: 10.8.19

בתערוכתה של אתי יעקובי ציורים נבחרים מהשנתיים האחרונות, כולם בגוונים פסטליים בהירים – צהובים, כתומים וורודים בוהקים. העבודות הן חלק מסדרה רחבה יותר של ציורים גדולים על בדים רבועים, 200x200 ס"מ כל אחד, מצוירים בצבעי אקריליק בגווני יסוד רוויים בלבן. פעולת הציור שלהם מורכבת מהנחה של שכבות צבע רבות בגוונים קרובים, מבהיר לכהה ומכהה לבהיר, וחוזר חלילה, עשרות רבות של שכבות במשיחות מכחול משתנות. הציורים עצמם קורנים, כמעט מסנוורים. במפגש הראשון איתם העין נדרשת להסתגל, עד שמתוך הדימוי צפים ועולים ממדים של תנועה ושל עומק. אפקט הצפייה הזה הוא תולדה של פרקטיקה מיומנת ושל פעולה מודעת היטב של יעקובי לתהליך הציור. "מתוך ניסיון להיות נאמנה לאמת של הציור, למה שמהותי לו", היא אומרת, "אני מציירת ללא גוונים משלימים, אור וצל, קווי מתאר או פרספקטיבה. ברגע מסוים של התהליך הבד מתחיל להגיב ומשהו נפתח למשהו. מתוך התגובה של השכבות אחת אל השנייה מגיחים תנועה ומבנה, דווקא מהריק שבלב הציור. הקומפוזיציה הדינמית של הציורים לא מעלימה את הריק הזה – שהוא בעיני האמת של הציור – אלא משמרת אותו ככזה". התוצאה היא ציור שהוא בו זמנית חסום וחשוף, אטום ועם זאת פתוח ואוורירי.

סגנון זה של ציור רב-שכבתי הופיע אצל יעקובי כבר ב-2010 בתערוכה "קשת לבנה", עם סדרת עבודות שהפעילו מעין אשליה אופטית של "After Image" – דימוי הממשיך להופיע כריצוד לאחר שהעין נעצמת – ובהמשך, ב"סדרה הלבנה" מ-2014 ("ציורים חדשים"), שבה היא העמיקה בחקירות של תנועה ושל אור דרך ריבודים שונים של הצבע הלבן וביחס לזיכרון ציורי פרטי של דימויים נופיים – "ציורי עננים ושמיים, ציורי טבע ונוף וציורי ים". בסדרה הנוכחית שכבות הצבע על הבד יוצרות אפקט ברור של אור. אור מרצד, חם, סמוק, חולה או חיוור. אור שהוא גם עור וגוף או בשר, ולרגעים גם עננים ושמיים. אולי 'ענן-אור מצל' המביא אתו נהרה, טרנספיגורציה של אור היומיום.

Eti Jacobi_001_אתי יעקובי, ללא כותרת, 2018, צילום אלעד שריג

Eti Jacobi_001_אתי יעקובי, ללא כותרת, 2018, צילום אלעד שריג