תאה טופאיץ', חשיכה ולא עוד

אוצרת: לאה אביר

לחומו של קיץ אחד, פונה במאית צעירה מבוסניה לשני חיילים לשעבר בגדוד האו"ם ההולנדי. היא מציעה להם – לפרנק ולהארם – הצעה מוזרה: לבלות איתה לילה אחד בתיאטרון נטוש, משקיעה ועד זריחה. בלילה הזה ייפגשו לראשונה. העדים היחידים למפגש הלילי יהיו צלם ומקליט, שיתעדו את כל הלילה ללא הפסקה.

הארם ופרנק היו חיילים ב"דאצ'בט", הגדוד ההולנדי שפעל כחלק מכוחות האו"ם במלחמת בוסניה של שנות התשעים במאה שעברה. הגדוד היה אמור לשמור על המובלעת המוסלמית סרברניצה כאזור בטוח, אולם עזב את האזור לאחר שנכבש בידי כוחותיו של הגנרל מלאדיק, שמיד לאחר מכן טבחו בכ-4,800 גברים ונערים בוסניים מוסלמיים בימים ספורים בלבד. ה"דאצ'בט" הואשם באחריות לא-ישירה של חייליו לטבח סרברניצה, שהוכרז כרצח עם בידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בשנת 2004. סיפורה של תאה כילדת מלחמה נרקם בסרט לתוך סיפור האשמה של החייל לשעבר הארם, שנדמה כמושיע שלו חיכתה. הוא מנסה נואשות לאורך הלילה להציל את תאה, כדי לתקן את כישלון חייו. פרנק, לעומתו, חולה בסרטן סופני ומצטייר כאדם ללא רגשות שלא נותר לו מה להפסיד. הוא מעורר את חמתה של תאה ושניהם הופכים לאורך הלילה לייצוגים של אכזריות טהורה. כשהשחר עולה, הוא לא מביא איתו פתרון, ניצחון או אהבה.

תאה טופאיץ' (נ. סרייבו, 1984) היא במאית קולנוע ותיאטרון. היא חוקרת את התפקיד שאמנות יכולה לשחק במגוון נושאים חברתיים שנויים במחלוקת. "חשיכה ולא עוד" (2021) הוא סרטה הראשון באורך מלא. במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן הוא מוצג לראשונה כחלק מתערוכה מוזיאלית. בין עבודותיה הוצגו וזכו לשבחים ברחבי העולם: DARK NUMBERS (2018), בית ספר לריגול (2016), הדיסקו (2015), אורפאוס (2013), משחק חפצים (בשיתוף פטרה זנקי, 2012), האוצרים (בשיתוף פטרה זנקי, 2011), La maladie de la mort (2009). בשנת 2002, היא נבחרה בידי Verbrecher Verlag ו-NTGent כאחת מ-100 אמניות התיאטרון המשפיעות בעולם. "חשיכה ולא עוד" (2021) הוא סרטה הראשון באורך מלא.

שעות הקרנה:

ב'-ד': 10:30, 12:00, 13:30

ה': 12:00, 13:30, 15:00, 16:30

ו', שבת 10:30, 12:00

קרדיטים סרט: חשיכה ולא עוד, 88 דקות, הולנד, אנגלית

בימוי: תאה טופאיץ'; צילום: ז'אן קונה NSC; עריכה: אלברט מרקוס; הפקה: מארק תלוסן, אנדרה שרוידרס; הופק בידי: seriousFilm, AS Film; קופרודוקציה: Basalt Film; בתמיכת: קרן הקולנוע של הולנד, מחלקת אמנות חזותית של עיריית רוטרדם, קרן NPO