עוזי צור, אדר ב'

פתיחה: 1.4.23; נעילה: 29.7.23

אוצרת: סמדר קרן

כפיסות עור שהופשטו מגוף ונתלו לראווה, כך נפרשים ציורי הבדים של עוזי צור בחלל תערוכתו אדר ב', משתלשלים מהתקרה כנשלים, חשופים ופרומים, חזיתם נבדלת מגבם. אלה ציורים שצוירו על גבי מצעים (ציפות וסדינים) ומן הדימויים שעליהם ניבטים חזיונות חידתיים, מסויטים ויוקדים: זאבים חשופי שיניים ויורקי אש בלועו של יער אפל, שקי שִליות שקועים במצולות אינסוף, לבבות משוננים נעוצים בגופם של שלדים פעורי פה ודמויות עקודות בסבך דוקרני, מוקרבות כשה לעולה. בחלל נוסף מוצגים ציורי ניירות וגם בהם נבראים גופים ונופים עזי מבע: בעלי חיים מיתיים ודמויות אנדרוגיניות, איברים מדממים, מאורות וגרמי שמיים – כולם מצוירים בצבעוניות רוויה ובוקעים מאפילה סמיכה. גוף עבודה נוסף הוא הע(א)רות שוליים, סדרת קולאז'ים על קטעים מדפי עיתון "הארץ" ששימשו כמצע עבודה לציוריו.

ציוריו של צור יוצרים מרחב סוריאליסטי בו משתלבים מיתוסים פגאניים, מיסטיקה יהודית, יודאיקה ואיקונוגרפיה נוצרית. לצד הציור הוא כותב שירים, אשר מלווים את דימוייו החזותיים בדיאלוג מפרה. וכמו בציורים גם בשיריו נפרש עולם מורבידי, יצרי ואקסטטי, בו נמהלים מזרח ומערב, קודש וחול, עדן ושאול, בריאה וכיליון. כותרת התערוכה, אדר ב', היא שמה של סדרת ציורים שצייר לאחרונה, אשר הולידה גם שיר בשם זה – שם החודש בו נהרג אחיו, דני, במלחמת ההתשה. שלוש עבודות מהסדרה פותחות את התערוכה ויחד עם השיר הן מסמנות כבר בראשיתה את היותה תערוכה חשופה, ישירה ונועזת, המציפה מקורות אוטוביוגרפיים ואישיים המתנקזים לאובדן – אובדנה של עיראק, מולדתם של הוריו, אובדנו של בית, אובדנו של אח, ואובדנו של מי שיכול היה הוא עצמו להיות, אך איננו – עוזי עזרא מנצור שהיה לעוזי צור.

עוזי צור נולד ברמת גן. הוא אוטודידקט בתחום האמנות, ציוריו הוצגו במסגרות שונות בפריז ובלונדון. מאז 1995 משמש כמבקר האמנות של עיתון "הארץ", במוסף "תרבות וספרות". בשנת 1995 זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של המוסף. אדר ב' היא תערוכתו השנייה בישראל.