ראובן בן-אלון הוא צייר ותיק וחבר קיבוץ אשדות יעקב מאוחד. ציוריו עסקו מאז ומתמיד בנופי עמק הירדן. בתערוכה הנוכחית הוא מציג ציורים פיגורטיביים של הנוף, ובכך בעצם שב לכור מחצבתו ולראשית צעדיו בציור אחרי שנים של ציור מופשט.החוויה הביוגרפית של הקרבה לשדות נארגת בציוריו של בן-אלון לדיווח מלא שקט על שפת הטבע המקרבת אותו  אל פנימיותו, קרוב לבית. השנים הרבות בהן הוא חי וגדל, כילד וכאדם בוגר, וחיי היום-יום במקום מעניקים לציוריו איכות של התבוננות אינטימית בנופי ילדות. בציוריו ניתן לראות את השדות הנארגים באהבה בין זריחה ושקיעה לאורך העונות, נאספים בתהליך פיוס לשדות נפשיים הנושאים את הצורך לגונן על המרחבים הפתוחים.

עמוס סטמפל  אמן בינתחומי, בן שדה ורבורג, החי בירושלים ומציג עבודות בהשראת תנועת ה-Arts and Crafts ומבטא את יכולתו להשתית את חוויית הזמן הכפרי על נתיבי חייו במסע של ילד חוץ מן המושב לקיבוץ משמר העמק ומשם לבצלאל בירושלים ולאנגליה של ויליאם מוריס, שם למד.
סטמפל חושף לפנינו בתעוזה עיר סמויה בירושלים- העיר הפנימית מנדטורית הנהרסת כיום עקב תהליכי נדל"ן. במשך 30 שנה תוחם סטמפל את העיר הפנימית מנדטורית בירושלים תוך זריעת חוטמיות, הפרח המועדף על ידי ויליאם מוריס לגינת הקוטג' האנגלית. התערוכה מצהירה: ”רק לחוטמיות מותר להתמר מעל קו הרקיע של ירושלים המנדטורית". כך חושף סטמפל את חזונם של סר רונלד סטורס, גידיס וצ'רלס אשבי, לשמר את העיר הפנימית בהשראת תנועת המחאה האקולוגית הראשונה בעולם - תנועת Arts and Crafts, ומציע את סמל החוטמית כחותם פנתגרמי של העיר ההיסטורית. סטמפל הוא גם תסריטאי (מופע "לידת הפניקס") ומציג בנוסף לציורי בית הסוכנות של סבתו את מושבות השרון במייצב בן 300 בתים מוגן על ידי כיפה גאודזית המייצגת חזון אוטופי.

לגלריית העבודות של עמוס סטמפל